בת זוגתי שתזכה לחיים ארוכים, החליטה ללמד אותי לשחק ג’נגל ספיד.

אבל למעשה, היא פחות לימדה אותי ויותר הביסה אותי. מושפל, ועם חתכי ציפורניים על האצבעות ( משחק מסוכן ביותר ), החלטתי שהמשחק היפיפה הזה נולד כדי להיות בכיתת מתמטיקה או בבית עכשיו כשאנחנו בבתים , בטוויסט קטן.

בבית, פרסו 9 כרטיסיות ושאלו שאלה. בכמה אחוזים מהכרטיסיות יש עיגולים ? מה הסיכוי שאשלוף בעיניים עצומות כרטיסייה בצבע צהוב ? וכן הלאה. וכך במקום שאלה מילולית חסרת חיים בספר הלימוד, מקבלים עיסוק ביחס ובאחוזים. ובאותה מידה, אפשר להביא את הנושא לתלמידי כיתות ד-ה שיחשבו את היחס בעזרת שבר פשוט, ואף לתלמידי כיתה ז’ הלומדים על יחס ( “מהו היחס בין הכרטיסים עם הצבע האדום לכרטיסים עם העיגולים ).

תהנו וספרו לנו איך היה…